מה זאת הרפיה?

ביוגה אנחנו מדברים הרבה על להרפות, להשקיט..

למה הכוונה?


כשאומרים לנו "להרפות", לא תמיד ממש ברור לנו למה הכוונה. אז רגע, מה בעצם אני צריכה לעשות?

הכל מתחיל מהיוגה סוטרה של פטנגל'י, אחד מהטקסטים המרכזיים ביוגה.

"יוגה היא בלימת תנודות התודעה"...היוגה מתחילה כשגלי התודעה נבלמים, לאט לאט..

המצב הזה של בלימה הוא תוצאה ישירה של הרפייה.


דבר ראשון, ברמה הבסיסית ביותר, עלינו להרפות את הגוף.

כמה מתחים מצטברים בגופינו, מבלי שאנחנו שמים לב..את הכאב אנחנו חשים לרוב רק כשהמתח הגיע כבר ממש לשיאו.

כך, בתחילת התרגול, נסרוק את גופינו, נעניק תשומת לב מיוחדת לאזורים שמרגישים נוקשים (הנה כבר הזכרתי זאת לעצמי תוך כדי כתיבת הפוסט..) ובנשיפה נרפה אותם.

סביר להניח שכמעט כולנו חשנו מתח מצטבר באיזור הכתפיים. פעמים רבות מצטבר מתח גם באיזור האגן והגב התחתון. נרפה את המתח הזה ככל הניתן.

אולם, שימו לב! הרפייה אינה רפיון..

ננסה למצוא את האיזון בין הרפייה והתארכות (שם מתחילה העבודה המעניינת :).


יוגה הרפייה


הרמה הבאה של ההרפיה היא הרפיה תודעתית.

רב היום אנחנו עסוקים בתשומת לב למתרחש מחוץ לנו. עבודה, סידורים, יחסים בין אישיים..

בזמן תרגול היוגה (ובאופן הדרגתי גם בחיי היום יום) אנחנו מתבקשים להפנות את החושים שלנו פנימה (פרטיאהארה - התכנסות החושים), לשים לב למתרחש בתוכינו, מעבר לרמת הגוף.

איך אני מרגיש\ה היום, עכשיו? מהן המחשבות שרצות כרגע בראש?

לאט לאט, נפנה את תשומת הלב לנשימה הנוכחית שלנו, ננסה לשים לב לכל שאיפה ונשיפה שעוברות

דרכינו, ונרפה מהמחשבות.


אל נא תחשבו שהתרגיל הזה פשוט - מחשבות יחזרו וירוצו בראשנו לא פעם ולא פעמיים בזמן התרגול הזה - זהו ההרגל של התודעה.

עם הזמן, ככל שנתרגל יותר, נורגל יותר להרפייה התודעתית הזאת - נשים לב שזרם המחשבות הולך וקטן מעצמו.

וזה בדיוק מה שפטנג'לי דיבר עליו.

מצב התודעה הזה תחילה ילווה אותנו רק בזמן התרגול שלנו, ועם הזמן, ילווה אותנו גם ביום יום.


הרפיה היא מצב של אפשור. כשאנחנו מרפים את הגוף ואת התודעה, אנחנו מרפים מהעבר, ומאפשרים לדפוסים חדשים ובריאים יותר להשתרש בתוכינו.